חזרתי. זה לא שנסעתי לאן שהוא, באוגוסט המקום הבטוח לי ביותר זה כאן, כי לפחות פה אני יכולה לשמוח תמיד על המזגן. אז הייתי בעיקר במזגן, וגם בחוף הים, בבוקר ובערב. וככה אוגוסט, תודה לאל, עבר. וכייף לחזור לשיגרה של יום שישי. יש גם המון פוסטים חדשים שמחכים להיכתב, על קולקציות ומגמות חדשות לקראת הסתיו, שבא אלינו מאוד לטובה. אבל היום דירה לשבת. אספן אמנות שוודי, שיצר לעצמו דירה מינימליסטית, נקייה ומאופקת מאוד בבחירת יצירות האמנות, החומרים והצבעים. כביכול פשוט ואפילו קצת ריק אבל כאן טמון לדעתי הכוח של החלל הזה. לדעת לעצור. לא קל בדרך כלל. להתאפק ולהסתפק בקצת פחות מאשר קצת יותר מידי. התוצאה נראית פשוט מדהים! חלל בוגר וחף מטרנדים, אלגנטי ובעל שיק. וכן... יש פה גם אופי קצת גברי, אבל הכל מגיע במינון הנכו

היום נבקר בדירה החדשה של המעצבת והסטייליסטית הנורבגית, Elisabeth Heier. כבר כתבתי עליה כאן בעבר וגם על הדירה הקודמת שאותה עזבה לטובת זו. במאי האחרון גם נפגשנו בקופנהגן, במסגרת 3days of design, מה שאני יכולה לומר זה רק שבחיים היא נראית כמו הדירות שהיא מעצבת. מתוקתקת ונכונה. לפעמים קצת יותר מידי. אבל יש לי הערכה לדרך המאוד ברורה שהיא נוקטת ומשקפת את כל העבודות שלה. גם אם לחלקנו, אפילו לי, זה יכול להראות לעיתים מעט חד, קר וקצת חסר נשמה. בכל אופן, הדירה הזו, באוסלו, משנת 1896 היא הבית החדש שלה ושל ילדיה. והיא נהדרת על מנת לבחון עיצוב סקנדינבי עכשווי. היא בחרה ללכת עם רוח התקופה של הבית במעטפת: להשאיר כמה שיותר פרטים מקוריים והיכן שצריך להוסיף אלמנטים באותו סגנון, כמו דלתות העץ הכפולות שקנתה מבי