כבר כמה חודשים שאני רואה אותם יותר ויותר, בגווני חול, חום, שמנת ושחור- כלי קרמיקה בעבודת יד, שעושים לי חשק לחזור לאהבה ישנה שלי- עבודה על אבניים. הכלים הכביכול פשוטים האלו הם חלק מרכזי במגמה שאנו עדים לה עכשיו של: "going wild and primitive", אם לצטט את לי אדלקורט (שוב). חזרה לעבודת מלאכה אנושית ולא מושלמת, שימוש בחומר הטבעי ובצבעוניות של החומרים עצמם והכנסה של גוונים כהים לבתים שלנו. אין כמו עבודה פרטנית ואנדיוידואלית בחימר כדי ליישם את כל אלו. אני עוקבת אחרי כמה קרמיקאים מא

יש לי הרגשה בזמן האחרון שהפוסטים הולכים לכיוון קצת שונה, שלא לומר את "המילה" RUSTIC, אבל החלטתי לזרום עם זה, כי אם זה מה שמרגיש לי נכון כרגע אז זה כנראה מה שצריך לקרות. לא נטשתי את הקו האופייני שלי ושל הבלוג, בואו נאמר שאני עכשיו בסוג של "סיפור מסגרת חורפי" ואתם מוזמנים להצטרף. אז השבוע דירה במרכז לונדון, בבית ויקטוריאני עתיק, הרקע- תקרה ורצפה מעץ מלא, כנראה מקורי, צבועים לבן נותנים את ההשראה לתוכן. המטבח- כפרי. אין מילה אחרת לתאר זאת, אבל במהדורה העכשווית שלו- מחוספס, טבעי,

הפעם נצפין לפינלנד, לא יוצא "לבקר" כאן לעיתים קרובות בבלוג, אבל הדירה הזו בקומה השניה של של בית חרושת לשעבר, שווה הצצה. אני מחבבת את הניגודיות שנוצרה כאן בין קיר הבלוקים המקורי והמחוספס לרצפת העץ הבהירה והמשויפת, את הנטייה לבחור רהיטים, חדשים וישנים, שמשלבים הרבה מתכת ובעיקר את אוסף מנורות הפח והברזל, שמופיעות בווריאציות שונות, קורצות לעבר התעשייתי של הבניין ומייצרות קו המשכי שמבליט את נושא התאורה ושם אותה במרכז. שבת שלום. I TOP I

FRAMA, הדנית הצעירה, לא מפסיקה לחדש עם מיזמים ושיתופי פעולה בתחומים שונים. לא מזמן הם השיקו יחד עם Our food stories הברלינאית את Dialogues- ספר משותף שמחבר בין עיצוב, אדריכלות, מלאכה ואוכל. הוצאת הספר נחגגה בהשקה מלאת סטייל ושיק בסטודיו בברלין, ואני בטוחה שגם הספר עצמו עוצב בדיוק באותה מתכונת, כמו ששני המותגים הללו יודעים לייצר. בהזדמנות זו אתם מוזמנים לעקוב אחרי Our food stories באינסטגרם, הנאה אסתטית מובטחת. הפרויקט הבא של FRAMA הוא חנות חדשה בקופנהגן בשותפות עם sirin, חנ

בטח כבר שמתם לב ש"חום זה השחור החדש". לפחות לחורף הקרוב. זה לא שהשחור נעלם, הוא יהיה פה תמיד (אצל חלקנו יותר מאשר אצל האחרים), אבל הגוונים הטבעיים של חומים ארציים, הולכים ותופסים את קדמת הבמה כבר תקופה (דיברנו על זה) ויחד עם החורף שמגיע בהדרגתיות גם הם הולכים ונהיים יותר כהים ועמוקים. אז גם כאן נברך ונקדם את התהליך, בהדרגתיות, עם בתים ודירות שמדגימים את המגמה ויתנו לנו השראה לשעות הפנויות והביתיות בחורף הקרוב. הבית הפרטי של הסטייליסטית השוודית elin-odnegard, בגוטנבורג, מתחיל

כשראיתי את סדרת ידיות הפליז הזו המחשבה הראשונה, אחרי שנדהמתי מהיופי שלהן, היתה איך לא חשבתי על זה קודם?! לשלב סוגים שונים של ידיות ברהיט נגרות אחד ובעצם להשתמש בהן על מנת לייצר עוד עניין, מעודן ואסתטי, על גבי הרהיט שיכול בתמורה, להיות פשוט ונטרלי. אז Sarah Sherman Samuel מעצבת וארט דיירקטור מלוס אנג'לס כן חשבה על זה, ויחד עם Park Studio עיצבה קולקציה של ידיות מיציקת פליז בצורות בסיס של חצי ירח, כפתור, פס עם שוליים מעוגלים וכפתור עם ידית. הן יכולות לעבוד כל אחת בזכות עצמה או ל

בשבוע שעבר חברת Vipp השיקה את Vipp hotel קונספט חדש וייחודי למלון: במקום להציע חדרים רבים במקום אחד, Vipp מציע חדר ייחודי אחד ביעדים שונים. בינתיים מדובר בשני יעדים שבהם אפשר לחוות באופן אישי ואקסלוסיבי את פילוסופיית העיצוב של Vipp והיעדים הבאים כבר בדרך. הראשון היה Vipp shelter על שפת האגם ביער שוודי, שעליו כבר כתבתי כאן בעבר. השני, שנחנך לפני שבוע, הוא Vipp Loft בקופנהגן, שמציע חווית אירוח אורבנית. בקומה העליונה של בניין מ- 1910 ששימש כבית דפוס והיום מאכלס את משרדי החברה, ע

הבית של המעצבת Caroline Feiffer שוכן בקומה העליונה של town house עתיק בשכונה שקטה בלב קופנהגן. את העיצוב של הדירה הפרטית שלה היא ביססה על ארבע מנטרות שמלוות אותה בדרכה כמעצבת ושכל אחד יכול לאמץ: "לשמור על היופי שסביבך" - ובזה היא מתכוונת לסביבה שבה הדירה נמצאת ושהעיצוב ישקף ויתאים לקונטקסט שבו הוא נמצא. בבית שלה שנמצא בשכונה היסטורית ושקטה זה מתבטא בעיצוב מינימליסטי ובחירה בדברים פשוטים וטבעיים. "הקף את עצמך עם דברים שמזינים את הלך הרוח שלך" - הבית הוא המקום שבו אנו "טוענים"