Simple and Dreamy Apartment

פורים זה לא בשבילי. אני לא כלכך אוהבת מסיבות. ובטח שלא מלא אנשים במקום אחד. בימים כמו עכשיו זה ממש מכניס אותי לפאניקה ובמילא אני לא מסוגלת להנות. אז החלטתי לברוח, שוב, למקום שהייתי רוצה להיות בו בכל רגע.

כשאני אומרת מקום אני מתכוונת לסוג של אווירה, של חלל שמשדר אינטימיות ביתית, רגועה ומגוננת מכל הכאוס הזה שמתרחש לו שם בחוץ בזמן האחרון.

נכון שהיום לא היינו מעלים על דעתנו לעשות פאנלים בגובה של 40 ס"מ? ועוד אפורים? אבל וואו זה כלכך יפה.

כשזה נמצא בקונטקסט הנכון זה פשוט מושלם. והידיות המוזהבות... המטבח כלכך פשוט, אבל הידיות, הן עושות את ההבדל. הופכות אותו לכמעט תכשיט. ובפעולה כלכך פשוטה ולא יקרה.

והוילונות. וילונות נכונים = רומנטיות, אבל במובן הטוב של המילה. המיסוך העדין הזה של האור (שגם ככה הוא עדין ורך) מתאים כלכך לבוקר מאוחר של יום ראשון (טוב אפשר גם שבת... אבל מזכיר לי את ימי ראשון של פעם).

בקיצור- מודה שנתקפתי געגוע קטן, שהבית הזה הזכיר לי נשכחות. אבל הוא כל כך נעים וחלומי שאני בטוחה שגם אתם תכלו להתחבר אליו.

שבת שלום וחג שמח.

נ.ב.- בהזדמנות זו הרשו לי להזמין אתכם לקרוא כתבה חדשה שלי באקנסט, צימר עירוני, נראה לי שגם שם תכלו לחוש את באותן איכויות שדיברתי עליהן כאן.

via: Coco Lapine

I TOP I