Private Desk
כשראיתי את Private Desk נזכרתי מייד בפוסט שכתבתי כאן לפני כשבועיים על המנורה Favorite Things.
ראיתי חוט מקשר ברור בין שני המוצרים האלה מבחינת הקונספט הרעיוני שלהם ומבחינת אופן השימוש בהם.
Private Desk כמו גם המנורה, הוא מוצר עיצוב שהמחשבה מאחוריו לוקחת מוצר בסיסי ויומיומי, תעשייתי, והופכת אותו לפריט עיצוב אינדיוידואלי. המעצב עושה זאת ע"י כך שהוא נותן למשתמש להיות פעיל ונוכח במיוחד בעיצוב/ סידור/ אירגון הסופי של השולחן.
השולחן מאפשר את הניראות הייחודית של בעליו. הפריטים לא מוחבאים בתוך מגירות או מאחורי דלתות סגורות, אלא השולחן "מקבל" אותם לתוכו באופן פונקציונאלי ונראה, כחלק אינטגרלי ממנו. הם מצידם - הופכים את השולחן לייחודי בזכותם.
יהיה מקסים לראות סדרה של שולחנות כאלה שניתנו לאנשים שונים בעלי מקצועות, תחביבים ועיסוקים שונים ולראות את המגוון הצבעוני החומרי ובעיקר הרעיוני, שהושלחנות יכולים להכיל בתוכם ואיך התכולה הזו מייצרת כל פעם שולחן בעל אופי קצת אחר. למשל הייתי מדמיינת מכונת תפירה וכל הפריטים הנלויים (במקום לפטופ) או כלי עבודה של תכשיטנית והאביזרים שצצים מתוך ריבועי העץ.
המעצבת שעומדת מאחורי השולחן הזה היא THERESA ARNS, שעובדת גם עבור משרד האדריכלים הדני (ואהוב עלי במיוחד) NORM ARCHITECTS.
על פי המעצבת השולחן העשוי עץ ash ופלדה צבועה, הוא עירוב של שני הקשרים: שולחן איפור במובן של איחסון החפצים ושולחן כתיבה במובן של מקום שבו אנו עובדים עם הראש.
כפי שאני רואה זאת שני ההקשרים האלה באמת קיימים כאן זה לצד זה, כנקודת מוצא, אבל היופי שהם קיימים בצורה מספיק חופשית המאפשרת קשת רחבה יותר של סוגי איחסון ועבודה שיכולים להתאים כאן בצורה נפלאה.
אני לגמרי יכולה לראות את כל כלי השולחן שלי נכנסים למיכלים המובנים במשטח העבודה, כל הפיצ'פקעס ודברי המשרד בתוך מיכלי המתכת והניירת והדואר במגירות המתכת הגדולות שבצד. במשך היום- זהו "מגרש המשחקים" הייחודי שלי, בסוף היום הכל נסגר ונשאר משטח נקי ורהיט מקסים בסלון.
