באמסטרדם גרתי בשלוש דירות שונות, כולן באותה שכונה, שתיים באותו רחוב ממש.

לדירה הראשונה הגעתי אחרי שלושה ימים בעיר ואהבתי  אותה מהרגע הראשון שנכנסתי אליה. היא היתה המקלט שלי במשך השנה הראשונה בהולנד.

בדירה השניה גרתי במשך שנתיים, שבהן יצא לי להכיר  את השכנים שגרו בבניין ממול וסדר היום שלהם, הכל דרך החלונות שהוילונות בהם כמעט תמיד היו פתוחים.

לדירה השלישית, בהמשך אותו רחוב, הגעתי בלית ברירה, והיא התגלתה כדירה הגדולה, היפה והאהובה עלי ביותר. 

היא לא היתה משופצת ואפילו קצת מוזנחת, אבל היה בה קסם מיוחד, מורכב מחלל רחב ידיים, תקרות גבוהות ומפוסלות, אח- כפול שתיים, שתי חזיתות פתוחות לגמרי שמשקיפות לפארק מצד אחד ולגינות הפנימיות מצד שני.

במשך הזמן קניתי קצת ריהוט ובעיקר רכשתי  כל מיני פריטים, מחנויות עיצוב ושווקי פישפשים, שעשו אותה לבית.

את הדירה נאלצתי לעזוב, את הריהוט והפריטים כולם הבאתי איתי לתל אביב.

זו היתה דירת החלומות שלי. עד היום אני מדמיינת, מידי פעם, איך הייתי הופכת אותה, בעזרת שיפוץ מינימלי לבית האמיתי שלי, לתמיד.